סגירת תיק פלילי במשטרה 

סגירת תיק פלילי במשטרה

מבוא: השפעת הרישום הפלילי:

רישום פלילי לאחר חקירת משטרה זהו המצב הקיים אך לא הרצוי ,חשוב לדעת כי  גם ללא שהוגש כתב אישום, עצם הרישום עלול להשפיע קשות על עתידו של אדם כיוון שהרשום פוגע ביכולת לעבוד בעבודות מסוימות,היכולת לקבל רישיון לנשק,לכהן בתפקידים ציבוריים ועוד.

מדובר בעצם בגרימת עוול לחפים מפשע ומעין "אות קין " וכתם לכול אדם אל לא עוול בכפו כיוון שהחקירה במשטרה הסתיימה והוחלט בעצם לא להגיש כתב אישום.

במקרה כזה, קיימת חשיבות לסיוע של עורך דין פלילי מקצועי אשר ביכולתו להשפיע על שינוי עילת הסגירה.

רבים למרבה הצער לא יודעים כי רק סגירת התיק בעילה של חוסר אשמה גורמת למחיקת הרישום כליל וקבלת תעודת יושר.

עילות הסגירה:

עילות הסגירה של הגורם המוסמך הנם שלוש  עילות:חוסר ראיות,העדר עניין לציבור והעדר אשמה או חוסר אשמה או אין אשמה ובשפת המשטרה- נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין או לא נמצאו ראיות מספיקות להעמדתך לדין או לא נמצאה אשמה פלילית במעשיך.

בסעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב – 1982 הורה המחוקק:

העמדה לדין וסגירת תיק :

62.   (א)  ראה תובע שהועבר אליו חומר החקירה שהראיות מספיקות לאישום אדם פלוני, יעמידו לדין, זולת אם היה סבור שאין במשפט ענין לציבור; ואולם החלטה שלא להעמיד לדין, בשל העדר ענין לציבור תהיה באישור בעל תפקיד כלהלן:

 (1)   פרקליט מחוז או פרקליט בכיר שהוא הסמיכו לכך -  בעבירות פשע או עוון, שחומר החקירה בהן הועבר לטיפולו של פרקליט לפי סעיף 60;

((2)   קצין משטרה המכהן כראש יחידת תביעות או תובע משטרתי בכיר שהוא הסמיך לכך – בעבירות פשע שחומר החקירה בהן הועבר לטיפולו של תובע משטרתי לפי סעיף 60, וכן בעבירות עוון שחומר החקירה בהן הועבר לטיפולו של תובע משטרתי על ידי פרקליט מחוז לפי סעיף 60;

 (3)   קצין משטרה המשמש כתובע, שהמפקח הכללי של המשטרה הסמיכו לכך – בעבירות שאינן פשע, למעט עבירות עוון שההחלטה בעניינן מתקבלת בידי בעל תפקיד כאמור בפסקאות (1) או (2);

 (4)   קצין משטרה המכהן כראש יחידת תביעות – בעבירות לפי סעיף 19מח לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, או פרק ה'1א לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965.

           (ב)   על החלטה שלא להעמיד לדין תימסר לחשוד הודעה בכתב שבה תצוין עילת סגירת התיק והחשוד יהיה רשאי לפנות לתובע שסגר את התיק בבקשה מנומקת לשנות את עילת הסגירה; תיק שנסגר בשל חוסר אשמה, יימחק רישומו מרישומי המשטרה.

.

המסגרת הנורמטיבית:שקול הדעת של התובע.

הגורם המוסמך לקבלת ההחלטה הנו קצין משטרה ו/או תובע משטרתי ו/או פרקליט אשר בדרך כלל בוחרים בעילות של העדר ראיות והעדר עניין לציבור מה שמשאיר את הרישום על כנו.

בבג"ץ 45392/92 יעקב קבלרו נ היועץ המשפטי לממשלה ,פד"י נ(3) 50 נקבעה ההלכה לפיה: הפעלת שיקול הדעת הוסדרה בהנחיות של פרקליט המדינה, הקובעות, בין היתר, כי כאשר השתכנע התובע, לאחר עיון בתיק החקירה, כי כלל לא בוצעה עבירה באותו עניין או כי אין שמץ ראיות לביצוע העבירה בידי החשוד בתיק, יש לנמק את סגירת התיק ב"העדר אשמה" ולא ב"חוסר ראיות"

עוד נקבע כי : אין לתת פירוש מילולי ודווקני לאמור בהנחיות לעניין התניית סגירת התיק בכך שפרקליט המחוז או התובע המשטרתי השתכנעו כי "אין שמץ ראיות לביצוע העבירה ע"י החשוד בתיק"; אפשר לתאר מקרים שיש בהם שמץ של ראיה, אך בהתחשב במהות הראיה, במשקלה ובשאר נסיבות העניין, אין זה ראוי שהמשטרה או הפרקליטות יסתמכו על שמץ זה כדי להשאיר על כנו כתם של חשד באדם .

ומוסיף בימ"ש העליון וקובע כי :חשד, כשהוא נרשם בתיק החקירה, ראוי לו שיהא נתמך בראיה שיש בה ממש, גם אם אין היא מספיקה כדי להגיש כתב-אישום. ראיה כזו צריכה לעמוד במבחן הראיה המינהלית: צריך שתהא זו ראיה שאדם סביר היה סומך עליה כדי לומר שהחשד עדיין קיים ועומד .

לכן פניה מנומקת היטב עשויה להוביל לשינוי עילת הסגירה ומחיקת הרישום!!!!

ספור התעללות  מהחיים:

למשרדנו פנה אדם נורמטיבי מייסד ומנכ"ל בחברה רפואית אשר המשטרה "חפשה אותו" במהלך השנה נפתחו לו שלושה  תיקים הראשון באשמת אונס,השני החזקת סמים והפרת צו חוקי  והשלישי חשד להחזקה ושימוש עצמי בסמים,כמובן שהרישום גרם אף לפגיעה בתפקידו בחברה ובחיו האישיים.

במאמץ מרוכז שכלל פניה לגורמים המוסמכים בפרקליטות ותביעות המשטרה ובמסגרתו אף "איימנו" בהגשת עתירה לבג"ץ, נסגרו לאחר דין ודברים כול אחד  משלושת התיקים בעילה של חוסר אשמה ו/או אין אשמה פלילית,מה שהוביל לקבלת תעודת יושר והעדר עבר ו/או רישום פלילי וכמובן להשבת הצדק ומסלול חיו על כנו.

לסכום

נחקרת במשטרה,מתעללים בך ,נראה לך שעילת הסגירה אינה נכונה, פנה לקבלת ייעוץ וטיפול משפטי הילחם על חייך ועל זכויותיך.